סיפר אחד מתלמידיו של האדמו"ר ר' יענק'לה מפשעוורסק זצ"ל:

'שמעתי במפה קדשו בשולחנו בשביעי של פסח שסיפר שאימו של ה"שר שלום" מבעלזא היתה זקנה מאד, ופעם בפסח ישבה על יד בנה והוא זצ"ל אכל מרק, ואימו אכלה מצה

וכיוון שלא היו לה שיניים טבלה המצה במרק שלו, וה"שר שלום" המשיך לאכול המרק...

על אף שהחמיר מאוד בשרויה!

וזכורני שאדמו"ר התלהב מאוד מסיפור זה ואמר:

"מה היה עושה חסיד בזמננו?

היה דוחף הקערה וצועק: 'שרויה! שרויה! ' 

אבל,

כשעושים חשבון אמת, הרי כיבוד אם - דאורייתא

ושרויה הוא חומרא....

החיזוק השבועי:

נזכור שכיבוד הורים הוא דאורייתא , וקודם לכל הנהגה או חומרה...