סיפר ר' סלמאן מוצפי זצ"ל: 'בצעירותי, כאשר למדתי בצוותא עם ר' צדקה חוצין זצ"ל את מסכת קידושין והגענו לסוגיא העוסקת בעניין כיבוד אם ואם, למדנו כמנהגנו את הפרשים והפוסקים סביב הסוגיא. בסיכום הסוגיא פנה אלי חכם צדקה בשאלה: "כשאמך עוברת בבית, האם אתה עומד מפניה?" השבתי: "לא אכחד ממך, אני עומד, אך בהבלעה ולא עמידה מלוא הקומה, מחשש לחוכא" (לצחוק) .... חכם צדקה לא הרבה לחשוב. סגר את הגמרא ופסק מיד: היום לא נמשיך ללמוד. לא יתכן ללמוד, ולא לקיים . והיה מחר אם תתקן את הדבר- נחזור ללמוד. 'מאותו היום' - סיים ר' סלמאן - 'התחלתי לנהוג לעמוד מלוא קומתי בפני אמי, ולמחרת אותו יום בבואי אליו, אמרתי לו כי הדבר תוקן, ואז נאות להמשיך וללמוד ביחד...'
החיזוק השבועי: נשתדל מהיום לעמוד מלוא קומתינו בפני הורינו היקרים!